שלמה אביגדורי, בן אברהם-אבא ארביס ומרים בת משה חזן, נולד בוילנה, ליטא, בכ״ח בטבת
תרע״ה, 14 בינואר 1915. קיבל חינוך מסורתי. עלה ארצה ב-1925 עם אמו, אחיו ואחותו הבכירים
ולמד בבתי-ספר בתל-אביב (בית הספר העירוני לבנים ע״ש אחד העם, בהנהלת פסח אורבוך) ומ-1927
בירושלים (בית הספר תחכמוני ובבית הספר העירוני לבנים (בהנהלת יוסף מיוחס) ובגימנסיה
העברית ״רחביה״ (בהנהלת ד״ר יוסף מוהילבר). ביולי 1935 התחיל לעבוד במזכירות
בית-החולים שוייצר בטבריה - וכן כבא-כוח קופת-חולים עממית במושבות הגליל. אותה שנה
נתמנה כסופרו של ״הארץ״ בטבריה והגליל התחתון ובהמשך הימים - אף כסופרו של ״הבוקר״.
בצד הידיעות והכתבות על המתרחש באותו אזור, פרסם רשימות ספרותיות מחיי-טבריה, צפת והסביבה
החקלאית וסקירות היסטוריות מעברם רב-התלאות החלוציות של הישובים הותיקים, אף כאלה שנעזבו
ונתחדשו. מהחומר הזה נתפרסם גם בשבועונים ״הגלגל״, ״הד-המזרח״, ״תשע בערב״ ו-״Palestine
Tribune״. באוקטובר 1937 שדר ברדיו ירושלים שיחה בשם ״טבריה כעיר מרפא ומרגוע״ לשם
עידוד תנועת-התיירות החורפית לעיר זו, הידועה במעיינותיה החמים-מרפאים. למטרה זו הוציא
לאור אותה שנה, בשיתוף-פעולה עם ה״ועד לפיתוח טבריה והסביבה״ גם את הקובץ ״בשערי-הגליל״.
מספר רשימות פרסם ב״דבר״ ושימש כסופר ה״פלסטיין-פוסט״ (ב-1938 וב-1940/42). שש שנים
(1936/42) השתתף בפעילות בועד המקומי של הקרן-הקיימת בטבריה. לאחר 8 שנות שרות בבית-החולים
שוייצר, עזב, בקיץ 1943 את טבריה ועלה ירושלימה - מקום ששימש מספר חודשים כממלא מקום
מזכיר מרכז הליגה למלחמה בשחפת בארץ. ביוזמתו הופיעה לראשונה בדפוס החוברת ״ידיעות
הליגה למלחמה בשחפת״, ששקפה ברבים את פעולת-המוסד הנ״ל על סניפיו בארץ. ב-1944 עבד
תקופה קצרה במערכת ״הזמן״ (בעריכת מר אינדלמן) בירושלים. גם בעתון זה כתב בעיקר מאמרים
ורשימות על הגליל. מ-1945 עד 1948 שימש כמזכיר קופת-חולים עממית בתל-אביב. ב-1946 הופיע
ספרו סופה בגליל - רומן מחיי חולי-השחפת בארץ, על רקע המתרחש בתוך כתלי בית-החולים
בצפת. שני ספרים - האחד מחיי העיר טבריה על רקע מאורעות תרצ״ו-תרצ״ח, והשני - מחיי
ראשוני-המושבות הותיקות בגליל - אותם כתב - לא יצאו לאור. שלמה אביגדורי נפטר בצפת
בי״ג בשבט תשי״א, 20 בינואר 1951.
[מקורות: קרסל,
תדהר]
